top of page
אור הקבלה
מאמרי הזוהר הקדוש בנושא שבת קודש
זוהר בשלח,דף מז,ע"א
לשון הזוהר: יי ילחם לכם ואתם תחרישון.רבי אבא פתח,אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי.זכאין אינון ישראל, דקב"ה אתרעי בהון ,לאתדבקא בהו מכל שאר עמין דעלמא,ומגו רחימותא דלהון,קריב לון לגביה,ויהב לון אורייתא,ויהב לון שבת,דאיהו קדישא מכל שאר יומין,ונייחא מכלא,וחדוה דכלא,ושקיל שבת ,לקבל אורייתא כלא,ומאן דנטיר שבת ,כאילו נטיר אורייתא כלא.
פירוש הסולם: ה' ילחם לכם ואתם תחרישון.רבי אבא פתח.אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי.אשריהם ישראל שהקב"ה חפץ בהם להתדבק בהם,מכל שאר אומות העולם.ומתוך האהבה אליהם קרב אותם אצלו,ונתן להם התורה ,ונתן להם השבת,שהוא קדוש מכל שאר הימים,ובו מנוחה מכל,ושמחת כל.ושקול שבת כנגד התורה כולה,ומי ששומר שבת כאילו שמר התורה כולה.
לשון הזוהר:וקראת לשבת עונג,ענוגא דכלא,ענוגא דנפשא וגופא ,ענוגא דעלאין ותתאין.וקראת לשבת,מאי וקראת.דיזמין ליה. כד"א,מקראי קדש,כלומר,זמינין,כמה דמזמין אושפיזא לביתיה.וע"ד וקראת לשבת ענג,דיזמין ליה,כמה דמזמנין אושפיזא,בפתורא מתקנא,בביתה מתקנא כדקא יאות,במיכלא ובמשתיא כדקא יאות,יתיר על שאר יומין.וקראת לשבת מבעוד יום .לקדוש יי מכבד:דא יום כפורים.תרין דאינון חד.וכבדתו מעשות דרכיך ,כמה דאוקימנא.
פירוש הסולם:וקראת לשבת ענג:היינו ענג כל,ענג של הנפש והגוף,ענג של העליונים והתחתונים.וקראת לשבת,שואל ,מהו וקראת,.ומשיב ,שפירושו,שיזמין אותו.כש"א מקראי קודש,שפירושו,מוזמנים מן הקודש,כמו שמזמנים אורח לביתו.ועל זה וקראת לשבת ענג,שיזמין אותה כמו שמזמנים אורח:בשלחן ערוך,בבית מסודר כראוי,באכילה ושתיה כראוי,יותר מכל שאר הימים.וקראת לשבת, היינו מבעוד יום,שיוסיף מחול על הקדש.לקדוש ה' מכובד,זהו יום הכפורים.והם שנים שהם אחד,שיום הכפורים ושבת הם אחד.ועל כן נאמר אחריהם,וכבדתו מעשות דרכיך,דהינו בלשון יחד.כמו שהעמדנו.
לשון הזוהר:ממצוא חפצך ודבר דבר,והא אתמר,בגין דההיא מילה סלקא,ואתער מילה דחול לעילא.מאן דמזמין אושפיזא ,ביה בעי לאשתדלא ולא באחרא.
פירוש הסולם:ממצוא חפצך ודבר דבר:והוא נתבאר ,שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול.משום שמילה ההוא של חול שמדברים בשבת,עולה ומעוררת מלה של חול למעלה.ונפגם השבת.מי שמזמין אורח בו הוא צריך להשתדל ולא באחר.
לשון הזוהר:תא חזי,ההוא מילה דנפק מפומה דברנש,סלקא ואתער אתערותא לעילא,אי לטב ,אי לביש.ומאן דיתיב בענוגא דשבתא,אסיר לאתערא מלה דחול,דהא פגים פגימו ביומא קדישא.מאן דיתיב בהילולא דמלכא,לא יתחזי למשבק למלכא,ויתעסק באחרא.
פירוש הסולם:בוא וראה מלה ההיא היוצאת מפי האדם,עולה ומעוררת התעוררות של מעלה,אם לטוב ,אם לרע.ומי שיושב בתענוג שבת,אסור לו לעורר מלה של חול.כי פוגם פגם ביום הקדוש.מי שיושב בשמחת המלך,אינו ראוי שיעזוב את המלך ויתעסק באחר.
לשון הזוהר:ובכל יומא בעי לאחזאה עובדא,ולאתערא אתערותא ממה דאתצטריך.ובשבת במלי שמיא,וקדושה דיומא בעי לאתערא ,ולא באחרא.
פירוש הסולם:ובכל יום,צריכים להראות מעשה ,ולעורר התעוררות של מטה,ממה שצריך להתעורר.אבל בשבת רק בדברי השם,ובקדושת היום צריכים להתעורר,ולא בדבר אחר.כי בשבת אין צריכים התעורות מלמטה.
זוהר,יתרו,דף צ"ב,ע"א
לשון הזוהר: זכור את יום השבת לקדשו דא איהו רזא דברית קדישא.ובגין דהאי ברית קיימין כל מקורין דשייפי גופא,ואיהו כלל כלא.כגוונא,דא שבת איהו כללא דאורייתא,וכל רזין דאורייתא ביה תליין,וקיומא דשבת,כקיומא דכל אורייתא,מאן דנטיר שבת כאילו נטיר אורייתא כלא.
פירוש הסולם:זכור את יום השבת לקדשו:זה הוא סוד הברית הקדוש,שהוא יסוד,ומשום שבברית הזה נמצאים כל המקורות של אברי הגוף,והוא כלל הכל ,כעין זה,שבת היא כלל התורה ,וכל סודות התורה בה תלויים,וקיום השבת הוא כקיום כל התורה.מי ששומר שבת כאילו שומר כל התורה.
לשון הזוהר:פיקודא כ"ד ,למהוי דכיר יום השבת,כד"א,זכור את יום השבת לקדשו.רזא דשבת הא אוקימנא בכל אינון דוכתי,יומא דוכרנא דנייחא דעלמא ואיהו כללא דאורייתא.ומאן דנטיר שבת כאילו נטיר אורייתא כולא.והא אתמר, דוכרנא דשבת,לקדשא ליה בכל זיני קדושין.מאן דאדכר למלכא אצטריך לברכא ליה,מאן דאדכר שבת,אצטריך לקדשא ליה,והא אתמר.
פירוש הסולם:פקודא כ"ד לזכור את יום השבת,כמש"א זכור את יום השבת לקדשו,סוד השבת העמדנו בכל המקומות,יום זכרון של מנוחת העולם.והוא כלל התורה,ומי ששומר שבת כאילו שומר כל התורה כולה.והרי למדנו זכרון השבת ,לקדש אותו בכל מיני קדושות,מי שזוכר את המלך צריך לברכו,מי שזוכר את השבת צריך לקדשו.וכבר למדנו.
לשון הזוהר:זכור לדכורא איהו .שמור איהו לנוקבא.יום שבת רזא דכל מהימנותא,דתליא מרישא עלאה,עד סיפא דכל דרגין,שבת איהו כלא.
פירוש הסולם:זכור הוא לדכר,שהוא ז"א,שמור הוא לנוקבא שהיא מלכות.יום השבת הו סוד של כל האמונה,התלויה מראש העליון שהוא כתר,עד סוף כל המדרגות.שבת הוא הכל.
לשון הזוהר:תלת דרגין אינון וכלהו אקרון שבת.שבת עלאה.שבת דיומא.שבת דליליא.וכלהו חד ואקרי כלא שבת.וכל חד, כד איהו שלטא נטיל לחברוי,וזמין לון בהדיה ,בההוא שולטנו דיליה.וכד האי אתיה לעלמא,כלהו אתיין וזמינין בהדיה.
פירוש הסולם:שלוש מדרגות הם וכולם נקראים שבת.שבת העליון שהוא בינה,שבת של יום ,שהוא ז"א,שבת של לילה ,שהיא המלכות.וכולם אחד,ונקרא הכל שבת.וכל אחד כשהוא שולט, לוקח חביריו ,ומזמינם עמו ,בממשלה שלו,וכשזה בא לעולם כולם באים ונועדים עמו.
לשון הזוהר:כד אתי ליליא,זמין בהדיה לשבת דיממא,וזמין מליה בהיכליה,אתטמר בהדיה.כיון דהאי אתיא,שבת עלאה אתמשך עליה,וכלהו גניזין בהיכלא דליליא ובגין דא סעודתא דליליא חמור בדיממא.
פירוש הסולם:כשבא שבת של לילה,מזמין עמו שבת של יום,ומזמין אותו בהיכלו ומסתתר עמו,כיון שזה בא נמשך עליו גם שבת העליון,וכולם גנוזין בהיכל השבת של לילה.ומשום זה סעודת הלילה חשוב כביום.
לשון הזוהר:כד אתי יממא,זמין בהדיה לתרין אלין אחרנין,דרגא עלאה ודרגא תתאה,דא דאנהיר ליה,ודא דאתנהיר מיניה.וכלא כחדא אקרי שבת, ושלטין ביומא דשבת.ואלין תלת דרגין,אינון כללא ורזא דכל אורייתא,תורה שבכתב ,נביאים וכתובים.מאן דנטיר שבת,נטיר אורייתא כלא.
פירוש הסולם:כשבא שבת של יום,שהוא ז"א,מזמין עמו לשניים אילו האחרים,מדרגה העליונה ומדרגה התחתונה זו שמאירה,וזו שהאירה ממנו . דהיינו בינה ומלכות.וכולם כאחד נקראים שבת,ושולטים ביום השבת.ואלו שלוש מדרגות,הן כלל וסוד של כל התורה,תורה שבכתב,נביאים וכתובים.מי ששומר שבת ,שומר התורה כולה.
bottom of page