מאמרי  הזוהר הקדוש בנושא מעלת התשובה 
:(זוהר,ויקרא  דף כ"א ע"א)
לשון הזוהר:כד נפקו אקדים ר' חיא ופתח, שלום שלום לרחוק .תרי שלמא הכא,חד לרחוק,וחד לקרוב ,וכלא חד.לרחוק דאתעביד קרוב.תו רחוק,כד ברנש אתרחיק מאורייתא.רחיק הוא מקב"ה.ומאן דקריב לאורייתא,קריב ליה קב"ה בהדיה.
 
פירוש הסולם:כשיצאו הקדים ר' חיא ופתח.שלום שלוםלרחוק.שתי פעמים שלום  כאן,אחד לרחוק ,ואחד לקרוב, והכל אחד דהיינו לרחוק שנעשה קרוב,שזה הוא בעל תשובה,שמקודם היה רחוק, ועתה הוא קרוב.רחוק פירושו כשאדם מתרחק מן התורה הוא רחוק מהקב"ה,ומי שקרוב לתורה ,הקב"ה מקרב אותו עימו.
 
(זוהר,ויקרא  דף כ ע"א): 
לשון הזוהר:פתח רבי חיא ואמר חטאתי אודיעך...מכאן אוליפנא דכל ב"נ דמכסי חטאוי ולא מפרש לון קמי מלכא קדישא ,ויתבע עלייהו רחמי ,לא יהבין ליה למפתח פתחא דתשובה,בגין דאיהו מכסי מניה.ואי איהו פריש לון קמי קב"ה,קב"ה חייס עליה ויתגברון רחמי על דינא.וכ"ש אי איהו בכי,דהא כל פתחין סתימין איהו פתח,ואתקבל צלתיה,ועל דא,פרישו דחטאוי, יקרא הוא דמלכא,לאגברא רחמי על דינא.ועל דא כתיב זובח תודה וכבדנני.מהו יכבדנני.תרין כבודין אינון חד לעילא,וחד לתתא,חד בעלמא דין ,וחד  בעלמא דאתי.
 
פירוש הסולם:פתח ר' חיא ואמר חטאתי אודיעך...מכאן למדתי, שכל אדם המכסה חטאיו ואינו מודה עליהם לפני מלך הקדוש,לבקש עליהם רחמים,לא נותנים לו לפתוח פתח תשובה,משום שהוא מכסה ממנו.ואם הוא מפרש אותם לפני הקב"ה,הקב"ה מרחם עליו  ומתגברים הרחמים על הדין.וכל שכן אם הוא בוכה,כי את כל הפתחים הסתומים הוא פותח,ומתקבלת תפילתו.ועל כן,וידוי חטאיו הוא כבוד המלך,להגביר הרחמים על הדין.ועל כן כתוב זובח תודה יכבדנני.מהו יכבדנני.ולא כתוב יכבדני.הוא,כי שני כבודים הם ,אחד למעלה ואחד למטה,דהיינו אחד בעולם הזה ואחד בעולם הבא. 
זוהר מקץ,דף רב,ע"א:
 
לשון הזוהר:תא חזי, יצר טוב בעי חדוה דאורייתא,ויצר רע חדוה דחמרא ,וניאופין וגסותא דרוחא,ובגין כך בעי ברנש לארגזא תדיר,מההוא יומא רבא,יומא דדינא,יומא דחושבנא,דלית ליה לברנש לאגנא עליה,אלא עובדוי דכשרן דעביד בהאי עלמא,בגין דיגינו עליה בההיא שעתא.
 
פירוש הסולם:בוא וראה,יצר הטוב צריך חדוה של תורה,ויצר הרע צריך חדוה של יין וניאוף וגאות הרוח.ומשום זה צריך אדם להרגיזו תמיד מאותו יום הגדול ,יום הדין,יום החשבון,שאין מה להגן על האדם אלא מעשים הטובים,שהוא עושה בעולם הזה כדי שיגינו עליו בשעה ההוא.
 
לשון הזוהר:תא חזי,ויראו האנשים כי הובאו בית יוסף,ומה כולהו הוו גיברין,כלהו תקיפין,וחד עולימא דאייתי לון לביתא דיוסף ,דחלו.כד ייתי קב"ה למתבע ליה לדינא לברנש,על אחת כמה וכמה.
 
פירוש הסולם:תא חזי,ויראו האנשים כי הובאו...: ומה שכולם היו גבורים,כולם חזקים,ועלם אחד שהביאם לבית יוסף,גרם להם שהיו מתיראים,בעת שיבא הקב"ה לבקש את האדם לדין,על אחת כמה וכמה .שיש לירא ולפחד.
 
לשון הזוהר:בגין כך,בעי ליה לברנש,לאזדהרא בהאי עלמא,לאתתקפיה ביה בקב"ה,וישוי ביה רוחצניה,דאע"ג דאיהו חטי,אי יהדר מניה בתיובתא שלימתא ,הא תקיף איהו,ויתתקף ביה בקב"ה,כאילו לא חטא.
 
פירוש הסולם:משום זה צריך האדם להזהר בעולם הזה,להתחזק בהקב"ה,וישים בטחו בו.אשר אף על פי שהוא חטא,אם יחזור בתשובה שלימה,הרי הקב"ה חזק,לעבור על מדותיו,ולסלוח לו,ויוכל להתחזק בהקב"ה כאילו לא חטא כלל.
 
לשון הזוהר:דהא שבטין ,בגין דחטאו על גניבת יוסף,הוו דחלין,דאלמלא לא חטו,לא הוו דחלין כלל,בגין דחובוי דברנש,מתברין לביה, ולית ליה חילא כלל,מ"ט,דההוא יצר הטוב אתבר עמיה,ולית ליה חילא לאתתקפא על ההוא יצר הרע.ועל דא כתיב ,מי האיש הירא ורך הלבב,הירא מחובין דבידוי,דאינון תבירא דליבא דברנש.
 
פירוש הסולם:כי השבטים ,משום דחטאו בגניבת יוסף,היו יראים,ואם לא חטאו לא היו יראים כלל,כי עוונותיו של האדם משברים את לבו ואין לו כח כלל.מה הטעם,כי יצר הטוב נשבר עמו,ואין לו כח להתגבר על יצר הרע.ועל כן כתוב ,מי האיש הירא.....  .הירא מן העוונות שבידיו שהם משברים לבו של אדם.
 
לשון הזוהר:ותא חזי ,לכמה דרין אתפרע קב"ה,מאינון חובין דשבטין ,דהא לא אתאביד מקמי קב"ה כלום,ואתפרע מדרא לדרא,ודינא קיימא קמיה תדיר,עד דאתפרע,ושרי דינא באתר דאצטריך.
 
פירוש הסולם:ובוא וראה,לכמה דורות נפרע הקב"ה מן העוונות של השבטים,במכירת יוסף.כי לא נאבד מלפני הקב"ה כלום.ונפרע מדור לדור,והדין עומד לפניו תמיד עד שנפרע.והדין שורה במקום שצריך להיות.