top of page

מאמרי הזוהר  הקדוש בנושא מעלת לימוד התורה 

:זוהר ויקרא דף י"ט ע"א 

לשון הזוהר: זכאין אינון צדיקייא ,דקודשא בריך הוא אוליף לון רזין עמיקין דלעילא ותתא,וכלא בגין אורייתא,דהא אורייתא ,בגין דאשתדל בה,מתעטר בעטרין דשמא קדישא,דהא אורייתא שמא קדישא הוא.ומאן דאשתדל בה,אתרשים ואתעטר בשמא קדישא, וכדין ידע אורחין סתימין,ורזין עמיקין דלעילא ותתא,ולא מסתפי לעלמין.

 

פירוש הסולם:אשריהם הצדיקים,שהקב"ה מלמד אותם סודות עמוקים של מעלה ושל מטה,והכל בשביל התורה ,כי התורה,כל העוסק בה מתעטר בעטרות שמו הקדוש.כי התורה היא שם הקדוש,ומי שעוסק בה מתרשם ומתעטר בשם הקדוש,ואז יודע דרכים הסתומים,וסודות העמוקים של מעלה ושל מטה,ואינו מתיירא לעולם.

 

:זוהר קדושים דף פ ע"ב 

לשון הזוהר:רבי יוסי הוה אזיל באורחא ,פגע ביה רבי חייא,אמר ליה האי דאוקמוה חברייא,דכתיב בעלי,ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה עד עולם.בזבח ומנחה אינו מתכפר,אבל מתכפר הוא בדברי תורה.אמאי.בגין דדברי תורה,סלקין על כל קרבנין דעלמא,אמר לו ,הכי הוא ודאי,דכל מאן דאשתדל באורייתא,אף על גב דאתגזר עליה עונשא מלעילא,ניחא ליה מכל קרבנין ועלוון,וההוא עונשא אתקרע. 

פירוש הסולם:רבי יוסי היה הולך בדרך,פגע בו רבי חייא,אמר לו,זה שהעמידו החברים,שכתוב בעלי,לכן נשבעתי לבית עלי,אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה עד עולם.בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בדברי תורה.למה.הוא משום שדברי תורה עולים על כל קרבנות העולם.כמו שהעמדנו, שכתוב,זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים.מורה, ששקולה התורה כנגד כל הקרבנות שבעולם.אמר לו, כך הוא ודאי,שכל מי שעוסק בתורה אף על פי שנגזר עליו עונש מלמעלה,הוא יפה לו מכל הקרבנות והעולות,והעונש ההוא נקרע.

 

לשון הזוהר:ותא חזי,לא אתדכי ברנש לעלמין,אלא במילין דאורייתא.בגין כך מילין דאורייתא לא מקבלין טומאה,בגין דאיהי קיימא לדכאה לאילין מסאבי,ואסוותא באורייתא אשתכח.דכתיב ,שיקוי תהי לשריך ושיקוי לעצמותיך.ודכיותא אשתכח באורייתא,דכתיב, יראת יי' טהורה עומדת לעד.מאי עומדת לעד.דקיימא תדירא בההוא דכיותא,ולא אתעדי מניה לעלמין.

 

פירוש הסולם:ובא וראה ,אין האדם נטהר לעולם אלא בדברי תורה,משום זה  דברי תורה אינם מקבלים טומאה,משום שהיא התורה עומדת לטהר את הטמאים.ורפואה נמצאת בתורה.שכתוב,רפאות תהי לשריך ושיקוי לעצמותיך.וטהרה נמצאת בתורה,שכתוב, יראת ה' טהורה עומדת לעד.מהו עומדת לעד.היינו שעומדת תמיד בטהרה זו,ואינה נעברת ממנה לעולם.

 

לשון הזוהר:ואורייתא קדושה אתקרי,דכתיב כי קדוש אני יי',ודא אורייתא והיא שמא קדישא עלאה,וע"ד,מאן דאשתדל בה אתדכי,ולבתר אתקדש דכתיב קדושים תהיו,קדושים היו לא כתיב,אלא תהיו.תהיו ודאי.אמר ליה הכי הוא,ומקרא כתיב ,ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש,וכתיב אלה הדברים..

 

 פירוש הסולם:והתורה נקראת קדושה. דכתיב,כי קדוש אני ה'.וזו היא התורה שהיא שם הקדוש העליון.ועל כן,מי שעוסק בה נטהר ,ואחר כך מתקדש. שכתוב,קדושים תהיו.היו לא כתוב  אלא תהיו,תהיו ודאי.כלומר שהוא הבטחה שעל ידי התורה תהיו קדושים.אמר לו כך הוא ודאי,ומקרא כתוב ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש.וכתוב אלה הדברים..

 

לשון הזוהר:תאנא,קדושה דאורייתא,קדושה דסליקת על כל קדושין,וקדושה דחכמתא עלאה סתימא,סלקא על כלא.אמר ליה לאו אורייתא בלא חכמתא,ולאו חכמתא בלא אורייתא,וכלא בחד דרגא הוא,וכלא חד,אלא אורייתא בחכמה עלא אשתכחת,ובה קיימא,ובה אתנטעו שרשהא מכל סטרין.

 

פירוש הסולם:למדנו,קדושת התורה היא קדושה העולה על כל הקדושות,וקדושת חכמה העליונה הסתומה עולה על הכל.אמר לו אין תורה בלי חכמה ,ואיו חכמה בלי תורה.והכל במדרגה אחת היא.והכל אחד,אלא התורה נמצאת בחכמה עליונה,ושם עומדת,ובה נטעו השרשים מכל הצדדים. 

זוהר ויקרא דף י"א ע"ב: 

לשון הזוהר: ... בגין דעלמא אתברי אלא בגין אורייתא ,וכל זמנא  דישראל מתעסקי באורייתא,עלמא מתקימא.וכל זמנא דישראל מתבטלי מאורייתא מה כתיב, אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי.

 

פירוש הסולם:...משום שהעולם לא נברא אלא בשביל התורה ,וכלזמן שישראל עוסקים בתורה העולם מתקיים,וכל זמן שישראל  מתבטלים מתורה ,מה כתוב,אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי.שפירושו ,אם לא התורה שנאמר בו והגית בו יומם ולילה,חוקות שמים וארץ לא שמתי.

 

זוהר מקץ, דף קצ"ג ע"א: 

לשון הזוהר:תא חזי ,כמה  אית לון לבני נשא,לאסתכלא בפולחנא דקב"ה,ולאשתדלא באורייתא יממא ולילי,בגין דינדעון ויסתכלון בפולחניה,דהא אורייתא איהי מכרזא בכל יומא קמיה דברנש ואמרה,מי פתי יסור הנה חסר לב ואמרה לו,והא אוקימנא מלי.

 

פירוש הסולם:בוא וראה כמה יש לבני אדם להסתכל בעבודת הקב"ה ,ולהשתדל בתורה ימים לילות כדי שידעו ויסתכלו בעבודתו.כי התורה מכרזת בכל יוםלפני האדם ,ואמרה,מי פתי יסור הנה...  .וכבר בארנו הדברים.

 

לשון הזוהר:וכד ברנש אשתדל באורייתא ואתדבק בה,זכי לאתתקפא באילנא דחיי,דכתיב ,עץ חיים...  .ותא חזי,כד ברנש אתתקף באלנא דחיי בהאי עלמא ,אתתקף ביה לעלמא דאתי,דהא כד נשמתין נפקין מהאי עלמא,הכי תתקן להו דרגין לעלמא דאתי.

 

פירוש הסולם:וכשאדם עוסק בתורה ומתדבק בה,זוכה להתחזק בעץ החיים,שהוא ז"א,שכתוב, עץ חיים...   .ובוא וראה, כשבן אדם מתחזק בעץ החיים בעלם הזה,הוא מתחזק בה לעולם הבא,וכאשר הנשמות תצאנה מעולם הזה,תתקנה להן מדרגות לעולם הבא.

 

לשון הזוהר:תא חזי,אילנא דחיי,איהו בכמה דרגין מתפרשן דא מן דא,וכלהו חד.דהא באילנא דחיי,אית דרגין אלין על אלין,ענפין ,ועלין,קליפין,גופא דאילנא,שרשין,וכלא איהו אילנא.כגונא דא,כל מאן דאשתדל באורייתא,איהו אתתקף ואתתקף באלנא דחיי. 

פירוש הסולם:בוא וראה,עץ החיים,בכמה מדרגות הוא מתחלק זה מן זה.וכולם אחד.כי בעץ החיים יש מדרגות אלו על אלו,ענפים,עלים,קליפות ,גוף האילן ,ושרשים,והכל הוא אילן,כעין זה,כל מי שמשתדל בתורה,הוא מתתקן ומתחזק בעץ החיים.דהיינו בגופא דאילנא כמ"ש והולך.

 

לשון הזוהר:וכל בני דמהימנותא ישראל,כלהון מתתקפין באילנא דחיי,כלהו אחידין באילנא ממש,מנהון בההוא גופא דביה,מנהון אחידן בענפין,מנהון בעלין,מנהון בשרשין,אשתכחו דכלהו אחידן באילנא דחיי . ואינון דמשתדלין באורייתא כלהו אחידן בגופא דאילנא.ובגין כך,מאן דאשתדל באורייתא,איהו אחיד בכלא,והא אוקמוה ואתמר.

 

פירוש הסולם:וכל בני האמונה,ישראל,כולם מתחזקים בעץ החיים,כולם נאחזים באילן ממש,אלא,מהם בגוף האילן שבו,מהם נאחזים בענפים,מהם בעלים,מהם בשרשים.ונמצא,שכולם נאחזים בעץ החיים.ואלו העוסקים בתורה,כולם נאחזים בגוף האילן,ומשום זה מישעוסק בתורה הוא נאחז בכל האילן,כי גוף האילן כולל את כולו.וכבר בארוהו,ונלמד.

 

זוהר מקץ, דף קצ"ד,ע"ב: 

לשון הזוהר:וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור... .רבי אבא פתח ואמר רוצה יי' את יראיו את המיחלים לחסדו,כמה קב"ה,אתרעי בהו בצדיקיא,בגין דצדיקיא אינון עבדין שלמא לעילא,ועבדי שלמא לתתא,ואעלין כלה בבעלה,ובגין כך קב"ה אתרעי בהו,באינון דדחלין ליה ועבדין רעותיה.

 

פירוש הסולם:וישלח פרעה ויקרא את יוסף... :רבי אבא פתח ואמר,רוצה ה' את יראיו.. . כמה חפץ הקב"ה בצדיקים,משום שהצדיקים עושים שלום למעלה,באו"א,ועושים שלום למטה בזו"ן,ומביאים את הכלה לבעלה,ומשום זה, חפץ הקב"ה באלו המתיראים אותו,ועושים רצונו.פירוש,שעל ידי המ"ן שהם מעלים לזו"ן,מעלין גם זו"ן מ"ן לאו"א,ונעשה זיווג למעלה באו"א ולמטה בזו"ן.והכלה שהוא סוד הנוקבא,הם מביאים לבעלה ,שהוא ז"א, להזדווג.ומשום זה הקב"ה,שהוא ז"א,חפץ בהם,כי זולתם לא היה שלום,דהיינו זיווג,לא למעלה באו"א,ולא למטה בזו"ן.

 

לשון הזוהר:למיחלים לחסדו,מאן אינון מיחלים לחסדו,הוי אימא,אינון דמשתדלי באורייתא בליליא,ואשתתפו בהדי שכינתא,וכד אתי צפרא,אינון מחכאן לחסדו,והא אוקמוה,בזמנא דברנש אשתדל באורייתא בליליא,חוטא דחסד אתמשיך עליה ביממה,כדכתיב,יומם יצוה יי' חסדו,ובלילה שירה עמי.ובגין כך,רוצה יי' את יראיו כתיב,ולא ביראיו,כמאן דרעי ברעותיה לאחרא,ואתרעי ליה לאתפייסא בהדיה,ובגין כך רוצה יי' את יראיו ולא ביראיו.

 

פירוש הסולם:למיחלים לחסדו:שואל,מי הם המיחלים לחסדו.ומשיב,הוי אומר אלו העוסקים בתורה בלילה ומשתתפים עם השכינה,וכשהגיע הבוקר הם מיחלים לחסדו.הרי בארוה,שבזמן שהאדם עסק בתורה בלילה,חוט של חסד נמשך עליו ביום,שכתוב,יומם יצוה ה' חסדו,ובלילה שירה עמי.שפירושו,מה הטעם יומם יצוה ה' חסדו,משום שבלילה שירה עמי.ועל כן ,רוצה ה' את יראיו כתוב,ולא כתוב ביראיו,כי פירושו הוא,לא לבד שחפץ בהם עצמם,אלא, כמי שפונה את רצונו לאחר,וחפץ להתפייס עמו.דהיינו שרוצה,הוא גם לשון ריצוי ופיוס ועל כן,אומר הכתוב,רוצה ה' את יראיו,כלומר שמרצה ומפייס אותם,ולא כתוב ביראיו.שהיה משמע שחפץ בהם עצמם,ולא היה משמע שגם מרצה ומפייס אותם.

 

לשון הזוהר:כגוונא דא ,יוסף הוה עציב בעציבו דרוחא,בעציבו דלבא,דהוה אסיר תמן,כיון דשדר פרעה בגיניה מה כתיב,ויריצוהו ,אתפייסו ליה,ואהדרו ליה מלין דחדוה,מלין למחדי לבא,בגין דהוה עציב מן בירא.תא חזי, בקדמיתא נפל בבירא,בבירא אסתלק לבתר. 

פירוש הסולם:כעין זה יוסף,היה עצב בעצבת רוח ובעצבת לב,מחמת שהיה אסור שמה.כיון ששלח פרעה אחריו,מה כתוב,ויריצוהו,שפירושו שפייס אותו. והשיבו לו דברי שמחה ,דברים המשמחים את הלב,משום שהיה עצב מן ישיבתו בבור.בוא וראה,בתחילה נפל בבור,ומן הבור עלה אחר כך לגדולה.

 

לשון הזוהר:רבי שמעון אמר ,עד לא אירע ליוסף ההוא עובדא,לא אקרי צדיק,כיון דנטר ההוא ברית קיימא ,אקרי צדיק,וההוא דרגא דברית קדישא אתעטר בהדיה,ומאי דהוה בבור בקדמיתא,אסתלק בהדיה,וכתיב ויריצהו מן הבור,אסתלק מן דא,ואתעטר בבאר  מים חיים.

 

פירוש הסולם:רבי שמעון אמר..:מטרם שקרה ליוסף אותו מעשה לא אקרי צדיק,כיון ששמר ברית קודש,שלא נכשל באשת פוטיפר,נקרא צדיק,ואותה מדרגה דברית קודש שהיא יסוד,נתעטר עמו,ומה שהיה בתחילה נתון בבור שהוא קליפה,נתעלה עמו,פירוש,שלא יקשה,כיון שזכה על ידי מעשה זה להקרא צדיק,אם כן למה שמוהו בבור בבית האסורים,ועל זה משיב,מה שהיה בתחילה בור,הרי נתעלה למלכות משום זה.וכתוב ,ויריצהו מן הבור,שנסתלק מזו,מן הקליפה,ונתעטר בבאר מים חיים,שהיא השכינה.

 

זוהר מקץ, דף קצ"ה,ע"ב: 

לשון הזוהר: ותא חזי,כל עובדין דעלמא,בכמה קסטרין תליין,וכל בני עלמא לא ידעין,ולא משגיחין על מה קיימי בעלמא,ואפילו שלמה מלכא, דהוה   חכמים   מכל בני עלמא,לא יכיל לקיימא בהו.

 

פירוש הסולם:ובוא וראה,כל מעשי העולם,בכמה ממונים תלויים,שאין לך עשב למטה שאין לו ממונה למעלה שמכה אותו ואומר לו גדל,וכל בני העולם ואינם משגיחים על שורשם למה הם נמצאים בעולם.ואפילו שלמה המלך,שהיה חכם מכל האדם,לא יכול לעמוד עליהם. 

לשון הזוהר:פתח ואמר,את הכל עשה יפה בעתו גם את העולם,נתן בלבם מבלי אשר ימצא האדם את המעשה שעשה האלקים..  .תא חזי ,זכאין אינון דמשתדלי באורייתא,וידעי לאסתכלא ברוחא דחכמתא.את הכל עשה יפה בעתו,כל עובדין דעבד קב"ה

בעלמא,בכל עובדא ועובדא,אית דרגא ממנא על ההוא עובדא בעלמא,הן לטב הן לביש.מנהון דרגין לימינא ,ומנהון דרגין לשמאלא,אזיל ברנש לימינא,ההוא עובדא דעביד,ההוא דרגא ממנא לההוא סטרא,ועביד ליה סיועא,וכמה אינון דמסייעי ליה.אזל ברנש לשמאלא,ועביד עובדוי,ההוא עובדא דעביד,ממנא איהו לההוא סטרא,וקא מקטרג ליה,ואוביל ליה לההוא סטרא,ואסטי ליה.בג"כ,ההוא עובדא דעביד ברנש כדקא חזי,ההוא ממנא דסטר ימינא,קא מסייע ליה,ודא הוא בעתו,יפה בעתו,דההוא עובדא מתקשרא בעתו,כדקא חזי ליה. 

פירוש הסולם:פתח ואמר ,את הכל עשה יפה... .:בוא וראה,אשרי הם שעוסקים בתורה,ויודעים להסתכל ברוח החוכמה.את הכל עשה יפה בעתו,פירושו,כל המעשים שעשה הקב"ה בעולם,בכל מעשה ומעשה,יש מדרגה הממונה על מעשה ההוא,בעולם,הן לטוב הן לרע,שהוא סוד כ"ח עתים שחושב שם קהלת:י"ד עתים לטובה הן בימין והוא סוד השכינה,י"ד עתים לרעה הן בשמאל,והן בסטרא אחרא להעניש בהם בני אדם.כמ"ש והולך.מהם,דרגות לימין,ומהם דרגות לשמאל,הולך אדם לימין,אותו מעשה שעושה,מדרגה הממונה לצד ההוא,לימין,עושה לו עזרה.והרבה יש שעוזרים לו.הלך אדם לצד שמאל ועושה מעשיו,הנה אותו המעשה שעשה,הממונה שהוא לאותו הצד, לשמאל,מקטרג עליו,ומוליך אותו לצד ההוא ומשטה אותו,ועל כן אותו מעשה שעושה אותו האדם כראוי,ממונה ההוא שלצד ימין עוזר אותו,וזהו בעתו,שאומר הכתוב יפה בעתו,כי מעשה ההוא נתקשר בעתו כראוי.שהוא הנוקבא הנקראת עת.שהוא סוד י"ד עתים לטובה שהן בימין.ועל ידי העונשים שבי"ד עתים לרעה הוא בוחר בי"ד עתים שבימין ומתקשר בהשכינה.ונמצא,את הכל עשה יפה בעתו. 

bottom of page