מאמרי הזוהר הקדוש בנושא מעלת נטילת ידים-סגולה לעשירות
זוהר לך לך פז,ב-פח,א
לשון הזוהר :קמוּ. אָתוּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן (לבתר), וְהֲוָה יָתִיב וְלָעֵי כָּל יוֹמָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְיוֹמָא חַד הֲוָה עָסִיק בִּנְטִילַת יָדַיִם קַמֵּיהּ. אָמַר כָּל מַאן דְּלָא נָטִיל יְדוֹי כְּדְקָא יְאוּת, אַף עַל גַּב דְּאִתְעַנַּשׁ לְעֵילָא אִתְעַנַּשׁ לְתַתָּא, וּמַאי עוֹנְשֵׁיהּ לְתַתָּא, דְּגָרִים לֵיהּ לְגַרְמֵיהּ מִסְכְּנוּתָא. כְּמָה דְּעוֹנְשֵׁיהּ כָּךְ, הָכִי הוּא זָכֵי מַאן דְּנָטִיל יְדוֹי כְּדְקָא יְאוּת דְּגָרִים לְגַרְמֵיהּ בִּרְכָאן דִּלְעֵילָא דְּשָׁרָאן בִּרְכָאן עַל יְדוֹי כְּדְקָא יְאוּת, וְאִתְבָּרַךְ בְּעוּתְרָא.
:פירוש הסולם
קמו ובאו לפני ר"ש. והיה אותו היהודי יושב ולומד כל היום לפני ר' שמעון. יום אחד היה עוסק לפניו בהלכות נטילת ידים. אמר ר' שמעון, כל מי שאינו נוטל ידיו כראוי, מלבד שנענש על זה למעלה, נענש גם כן למטה בעולם הזה. ומה ענשו למטה, הוא שגורם לעצמו עניות. וכמו שהוא ענשו, כן הוא שכרו ג"כ למעלה ולמטה. ומי שנוטל ידיו כראוי, גורם לעצמו ברכות של מעלה, שהברכות העליונות שורות על ידיו כראוי, וכן מתברך למטה בעשירות.
:זוהר לך לך פח,א
לשון הזוהר:אלְבָתַר אַקְדִּים רַבִּי שִׁמְעוֹן חָמָא לֵיהּ דְּאַנְטַל יְדוֹי בְּמַיָא וְנָטִיל לוֹן בְּשִׁיעוּרָא סַגְיָיא דְמַיִין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מַלֵּא יָדָיו מִבִּרְכוֹתֶיךָ. וְכָךְ הֲוָה, מֵהַהוּא יוֹמָא וּלְהָלְאָה אִתְעַתַּר וְאַשְׁכַּח סִימָא וְהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא וְיָהִיב מְזוֹנָא לְמִסְכְּנֵי כָּל יוֹמָא, וְהֲוָה חָדֵי עִמְּהוֹן וּמַסְבַּר לוֹן אַנְפִּין נְהִירִין. קָרָא עֲלֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן (ישעי' מ''א) וְאַתָּה תָּגִיל בַּיְיָ בִּקְדוֹשׁ וְגו', (חסר)
:פירוש הסולם
אחר כך הקדים ר"ש עצמו לראות איך נוטל ידיו. ראה אותו נוטל ידיו במים, ונוטלם במדה גדולה של מים. אמר ר' שמעון מלא ידיו מברכותיך. וכך היה, מאותו יום ואילך נתעשר ומצא מטמון, והיה לומד בתורה, ונותן בכל יום מזונות לעניים, והיה שמח עמהם, ומסביר פנים מאירות אליהם. קרא עליו ר"ש, ​ואתה תגיל בה' בקדוש וגו'.