מאמרי הזוהר הקדוש בנושא מעלת התפילין 
זוהר קדושים דף פ"א ע"א 
לשון הזוהר:קדושים תהיו ,רבי אבא פתח,ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ,תא חזי,בכל עמין דעלמא,לא אתרעי בהו קב"ה,אלא בישראל בלחודייהו,ועבד לון עמא יחידא בעלמא,וקרא לון גוי אחד בשמיה.ואעטר לון בכמה עטרין,וכמה פיקודין,לאתעטרא בהו.וע"ד תפילין דרישא ותפילין דדרועא,לאתעטרא בהו ב"ר כגונא דלעילא.ולאשתכחא חד שלים בכלא. 

פירוש הסולם:רבי אבא פתח ,ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.בוא וראה, בכל עמי העולם לא רצה בהם הקב"ה,חוץ מישראל בלבד.ועשה אותם הקב"ה עם יחיד בעולם.וקרא אותם גוי אחד כשמו.והעטיר אותם בכמה עטרות,וכמה מצוות להתעטר בהן.ועל כן נתן להם,תפילין של ראש ותפילין של יד,לעטר בהן האדם כעין של מעלה.כי תפילין של ראש למעלה,הם מוחין דז"א,ותפילין של יד למעלה ,הם מוחין של המלכות.ושתמצא שלמות אחת בכל.דהיינו למעלה ולמטה. 

לשון הזוהר:ובההיא שעתא דאתעטר בהו ב"נ,ואתקדש בהו,אתעביד שלים.ואקרי אחד ,דאחד לא אקרי ,אלא כד איהו שלים.ומאן דפגים ,לא אקרי אחד.וע"ד קב"ה אקרי אחד ,בשלימו דכלא,בשלימו דאבהן ,בשלימו דכנסת ישראל,בג"כ ישראל לתתא אקרון אחד.דכד ב"נ אנח תפילי,ואתחפי בכיסוייא דמצוה,כדין אתעטר בעטרין קדישין כגונא דלעילא ואקרי אחד.
 
פירוש הסולם:ובשעה ההיא שהאדם מתעטר בהם ,ומתקדש בהם,בתפילין ,נעשה שלם,ונקרא אחד.כי לא נקרא אחד אלא כשהוא שלם.ומי שהוא פגום לא נקרא אחד.ועל כן הקב"ה נקרא אחד,בשלמות הכל, בשלמות האבות,שהם חג"ת,ובשלמות כנסת ישראל,שהיא המלכות.ומשום זה  ישראל למטה נקראים אחד,כי כשהאדם מניח תפילין ומתכסה  בכיסוי של מצוה,שהוא הטלית,אז מתעטר בעטרות קדושות כעין של מעלה.
 
לשון הזוהר: ובגיני כך.ליתי אחד ,ואשתדל באחד.קב"ה דהוא אחד,אשתדל באחד.דהא לית מלכא אשתדל ,אלא במאן דאתחזי ליה.ובג"כ כתיב ,והוא באחד ומי ישיבנו,לא שארי קב"ה ,ולא אשתכח אלא באחד.באחד ,אחד מבעי ליה,אלא במאן דאתתקן בקדושא עלאה למהוי חד.כדין הוא שריא באחד,ולא באתר אחרא.
 
פירוש הסולם:ומשום זה יבוא אחד ואשתדל,הקב"ה שהוא אחד,ישתדל באחד, שהוא ישראל.כי אין המלך משתדל אלא במה שראוי לו.ומשום  זה כתוב ,והוא באחד ומי ישיבנו.שאין הקב"ה שורה,ואינו נמצא  אלא באחד.שואל ,אומר והוא באחד,אחד היה צריך לומר.ומשיב,אלא הפירוש הוא,כמי שנתתקן בקדושה עליונה להיות אחד,דהיינו בישראל,אז הוא שורה  באחד ולא במקום אחר. דהיינו לא בעם אחר. 
 
זוהר מצורע דף נד ע"ב 
לשון הזוהר:תו פתח ואמר,שימני כחותם על לבך.שימני כחותם ,כנסת ישראל אמרה דא לקב"ה.שימני כחותם,מה הוא חותם.דא חותם דגושפנקא דקשוט. כחותם על לבך,דא חותם של תפילין דאנח ב"נ על לביה.כחותם על זרועך,דא יד כהה,דמנח בההוא זרוע,ומנו יצחק.וכי  קאמר שימני כחותם,חותם מבעי ליה ,מאי כחותם.כאינון תפילין דרישא,דאתא שבחא לכל גופא.ועל דא,תפילין בזרוע,על הלב,ובדא אשתכח ברנש כגונא דלעילא.
 
פירוש הסולם:עוד פתח ואמר, שימני כחותם על לבך ,כחותם.. .שימני כחותם ,דא כנסת ישראל,שהיא המלכות, אמרה את זה לקב"ה.שימני כחותם ,מה הוא חותם.זה הוא חותם הטבעת של  אמת.כחותם על לבך,זהו חותם של תפילין,שהאדם מניח על לבו.כחותם על זרועך ,זוהי יד כהה,דהיינו מלכות,שמניח על הזרוע ההיא,ומי היא,היא יצחק.קו שמאל דז"א. וכנסת ישראל אומרת שימני כחותם,חותם היתה צריכה לומר,מהו כחותם.ומשיב, שהפירוש הוא,כאלו התפילין של ראש,שנקראים חותם, שמהן בא שבח, דהיינו מוחין לכל הגוף.ועל כן התפילין הן בזרוע,ועל הלב,ובזה נמצא אדם שלם כעין של מעלה.